מרחשוון בעקבות ירח האיתנים
ראו כיצד נענו תפילותינו: רק שאלנו "ותן טל ומטר לברכה"ביום חמישי וכבר ניתך גשם ברכה על הארץ.ואם בירח האיתנים עסקינן, הרי שאך יצאנו מזה הירח והגענו לקריאת התורה של פרשת הנסיונות...

מאת: אלי יפה

ידידים יקרים וברוכים שלו' וברכה.

ובכן, ראו כיצד נענו תפילותינו: רק שאלנו "ותן טל ומטר לברכה" ביום חמישי וכבר ניתך גשם ברכה על הארץ.

ראשית נישא תפילה לבורא עולם שכל התפילות אשר שפכנו לפני היושב במרומים בירח האיתנים ייענו באותו אופן.

ואם בירח האיתנים עסקינן, הרי שאך יצאנו מזה הירח והגענו לקריאת התורה של פרשת הנסיונות.

יש בנסיונות אלה דרך של תשובה שהוא כהמשך לתשובה שנסכה עלינו בימים הנוראים.

"לך לך מארצך וממולדתך". לכאורה, מה הנסיון הגדול? הרי מבטיחו הקב"ה "ואעשך לגוי גדול ואברכה שמך והיה ברכה".

ואמנותו של אברהם בקב"ה מצויינת בפסוק "והאמין בה' ויחשבה לו צדקה?

האם אפשר להשוות נסיון שכזה לאותו נסיון של "קח נא את בנך יחידך אשר אהבת" עקדת יצחק, שעליו ביססנו את תקיעת השופר בראש השנה ("תיקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקדת יצחק)

שבו מוכן אברהם להקריב את בנו יחדו כמענה לצווי הקב"ה?

והתשובה היא, יש בנסיון של "לך לך" נסיון כפול ומכופל.

ראשית:אברהם עולה לגדולה כפי שמבטיחו הקב"ה. האם ישאר הוא אותו אברהם בעל המידות הנאצלות, מכניס אורחים, מקרב רחוקים ועוד, או שח"ו גדולתו זו תפגע במידות אילו. ואכן זהו נסיון יום יומי לכל אדם שעולה לגדולה.

וזהו נסיון לא קל כלל וכלל.

אך עוד בכך: כל אדם שנולד, הוא בבחינת לך לך מארצך.

יש אנשים שעוזבים מולדתם ביתם וחוזרים בתשובה וכו'

והעיקר, הביטחון בקב"ה.

ביטחון זה, הוא אחד התשובות מדוע נישען אברהם על שרה באומרו לה: "אימרי נא אחותי את לנען ייטב לי בעבורך"?

אך עמקות העניין הוא שאברהם בטח בקב"ה, הוא ידע מיהו פרעה, ולכן אמר רני בוטח בה'. לא זאת אף זאת, בעת שנילקחה שרה בית פרעה, אברם אבינו לא נילחץ, לא כתוב שבכה ולא כתוב מה עשה, בר אחד ברור, הוא ידע שלשרה לא יקרה דבר מדוע? ביטחון בקב"ה!

בראש השנה, פרשת וירא אכן מככבת בקריאת התורה בנושא של הולדת יצחק ועקדת יצחק.

בני אשכנז, הם היחדידם שמשנים את טעמי המיקרא בימים הנוראים.

יש מפרשים שהסולם המוסיקלי עליו בנויות מערכות טעמי המיקרא של הימים הנוראים מבוסס על מקם ערבי של בכי, וכל -כך בגלל הקריאה ביום הכיפורים, שם למדנו: "

שכל מי שבוכה בקוראו את הפסוק הראושן בזו הקריאה ("אחרי מות שני בני אהרון"( מובטח לו שלא ימותו בניו בחיו.

יש לטעמים אילו עומק מוסיקלי מיוחד במינו שכל נוסח התפילה של הימים הנוראים בנוי עליו.

ולא רק, מי ששם לב שלטעמי האתנחתא, וטעמי סוף הפסוק של זו הקריאה, ישים ליבו גם לאותו יחס בנוסח ה"אקדמות" שאומרים בחג השבועות.

גם חג השבועות יש לו "אימתא דדינא", זהו יום הדין של הצומח, אשר על כן מביאים ביכורים.

ואל יתמה בעיניכם מדוע לא ט"ו בשבט?זאת מישום שרא שהנה לאילן אינו מאוחד עם יום הדין שלו בניגוד לחי אצלו ראש השנה ויום הדין חד הם.



הרי לנו חודש מרחשוון כהמשך לירח האיתנים, ולא נותר לנו אלא לבקש שיהי החודש הזה קץ וסוף לכל צרותינו תחילה וראש לפדיון נפשינו בגאולה שלמה ובבניין בית הבחירה.

שלכם באהבה

אלי יפה


דוא"ל: ellijaffe@gmail.com

התפרסמו 0 תגובות
© 2010 לעמותת "לשמוע אל הרינה ואל התפילה"
תנאי שימוש
דף הבית     |     אלבום     |     יצירות     |     לוח אירועים     |     מאמרים     |     חנות